פירוק שיתוף בדירת המגורים בגירושין: מתי מחלקים את הבית, ואיך?
- 5 ביולי
- זמן קריאה 11 דקות
תוכן עניינים:
תקציר
דירת המגורים היא לרוב הנכס המשמעותי ביותר של בני זוג, וחלוקתה היא אחת הסוגיות המורכבות בהליך הגירושין. במאמר זה ינותחו הזכות לפירוק שיתוף הקבועה בסעיף 37 לחוק המקרקעין, החריג המגן על קטינים שבסעיף 40א, ודרכי הביצוע של הפירוק, ובכלל זה התמחרות פנימית ומכירה בשוק החופשי. עיקר המאמר יוקדש לסוגיה המעשית המרכזית: מתי בית המשפט מורה על פירוק מיידי של השיתוף בדירה, ומתי הוא מעכב אותו עד להסדר רכושי כולל. יוצגו השיקולים שגיבשה פסיקת בית המשפט העליון, ובכלל זה בע"מ 8873/06, בע"מ 1334/12 ובע"מ 6082/16, וכן הלכות עדכניות. עוד יידונו ההיבטים של חוסר תום לב, עיכוב גט, והשלכות פשיטת רגל על הליך הפירוק.
הזכות לפירוק שיתוף: סעיף 37 לחוק המקרקעין
נקודת המוצא בכל סוגיה של פירוק שיתוף במקרקעין מצויה בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, הקובע כי כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. זוהי זכות יסוד של כל שותף, ובית המשפט העליון עמד על כך שמדובר בזכות מוחלטת לדרוש את פירוק השיתוף, בכל עת, מבלי להיזקק להסכמת השותף האחר.
המשמעות המעשית היא משמעותית. כאשר אחד מבני הזוג מבקש לפרק את השיתוף בדירת המגורים, התוצאה הסופית של ההליך ידועה מראש: השיתוף יפורק. השאלה אינה אם הדירה תחולק, אלא מתי, כיצד, ובאיזה מחיר. שותף אינו יכול לכפות על שותפו להישאר בשותפות כפויה לנצח, וזכות זו היא ביטוי לעיקרון שלפיו אין לכפות על אדם להחזיק ברכוש במשותף בניגוד לרצונו.
עם זאת, כאשר מדובר בדירת מגורים של בני זוג, ובמיוחד כאשר יש להם ילדים קטינים, החוק מסייג את הזכות המוחלטת הזו, ומאזן אותה מול אינטרסים אחרים. הסייגים הללו הם שהופכים את פירוק השיתוף בדירת המגורים לסוגיה מורכבת, השונה מפירוק שיתוף רגיל בין שותפים עסקיים או בין יורשים.
דירת המגורים אינה פירוק שיתוף רגיל
קיים הבדל מהותי בין פירוק שיתוף בין בני זוג מתגרשים לבין פירוק שיתוף בין שותפים אחרים. בית המשפט העליון עמד על כך שפירוק השיתוף בין בני זוג הוא בגדר מעשה חלוקה כוללני, הנעשה ביחס לכלל נכסיהם המשותפים. זאת, להבדיל משותפים במקרקעין שאינם מקיימים ביניהם חיי שיתוף זוגיים, אלא שותפות מוגבלת המתקיימת ביחס לנכס אחד או לכמה נכסים מוגדרים.
מטעם זה, כל אימת שמדובר בבני זוג שדרכיהם נפרדות, אין מנוס מאיסוף כלל הנכסים המשותפים שנצברו במהלך נישואיהם, ממכירתם של כל הנכסים הללו למרבה במחיר, ומחלוקת התמורה שווה בשווה. התפיסה היא שחלוקת דירת המגורים אינה אירוע קנייני מבודד, אלא חלק ממהלך כולל של היפרדות כלכלית בין בני הזוג.
הבחנה זו משליכה גם על האופן שבו בית המשפט ניגש לפירוק. בעוד שבפירוק שיתוף רגיל הדגש הוא על מימוש הזכות הקניינית במהירות, בפירוק שיתוף בין בני זוג נשקלים שיקולים נוספים: טובת הילדים, הצורך באיזון כולל של הרכוש, והרצון למנוע ניצול לרעה של ההליך על ידי מי מהצדדים.
סעיף 40א: ההגנה על מדור הקטינים
ההגבלה המרכזית על זכות הפירוק בדירת מגורים של בני זוג קבועה בסעיף 40א לחוק המקרקעין. הסעיף קובע כי כאשר בית המשפט החליט על פירוק השיתוף בדירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצוע המכירה, והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שתיקבע.
תכלית ההוראה
תכלית הסעיף היא הגנה על הקטינים. המחוקק ביקש למנוע מצב שבו פירוק השיתוף ומכירת הדירה יותירו את הילדים הקטינים, ואת ההורה המשמורן, ללא קורת גג. ההגנה נועדה להבטיח שזכות הפירוק לא תשמש כנשק טקטי המותיר את הילדים בלא מדור. הוראה דומה קבועה גם בסעיף 6א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ושני החוקים פועלים יחד להגנה על הקטינים.
מהו "הסדר מגורים חלופי הולם"
חשוב להבהיר נקודה שמתעוררת לעיתים קרובות בתיקים: ההגנה אינה מחייבת רכישת דירה חלופית באותו גודל או באותה רמה. הסדר מגורים חלופי הולם יכול להתקיים גם באמצעות דירה בשכירות, ובלבד שהוא מתאים לצורכיהם של הילדים וההורה עמו שוהים הילדים. המשמעות היא שסעיף 40א מעכב את המכירה, אך אינו מונע אותה. ברוב המקרים, מחצית התמורה מן הדירה מספיקה כדי לאפשר להורה עמו שוהים הילדים לרכוש או לשכור דירה הולמת, וברגע שמובטח הסדר כזה, ניתן להשלים את הפירוק.
עיכוב עד גיל הבגרות
במקרים מסוימים, בית המשפט עיכב את הפירוק לתקופות ממושכות. בפסיקה נמצא מקרה שבו עוכב פינוי הבית עד למועד שבו ימלאו לבת הצעירה של בני הזוג שמונה עשרה שנים. עם זאת, עיכוב כה ממושך אינו הכלל, והוא נקבע לפי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.
דרכי הביצוע: חלוקה בעין, התמחרות ומכירה
לאחר שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף, עולה שאלת אופן הביצוע. החוק והפסיקה מכירים בכמה דרכים, לפי סדר עדיפויות.
חלוקה בעין
ברירת המחדל בחוק המקרקעין היא חלוקה בעין, כלומר חלוקה פיזית של הנכס. אולם בדירת מגורים, חלוקה בעין כמעט אף פעם אינה אפשרית, שכן לא ניתן לחלק דירה אחת לשתי יחידות נפרדות באופן שישרת את שני הצדדים. יתרה מזו, בית המשפט העליון הבהיר כי בין בני זוג מתגרשים, חלוקה בעין עלולה דווקא לסכל את תכלית הפירוק, משום שהיא מותירה אותם במצב של שכנות המנציחה תלות הדדית.
התמחרות פנימית
כאשר חלוקה בעין אינה אפשרית, דרך מועדפת היא התמחרות פנימית בין הצדדים. במנגנון זה, כל אחד מבני הזוג רשאי להציע הצעת מחיר לרכישת חלקו של האחר, והזכות לרכישת הדירה ניתנת למרבה במחיר. יתרון ההתמחרות הפנימית הוא בכך שהיא מאפשרת לאחד מבני הזוג, או לאחד היורשים כאשר מדובר בדירה שהתקבלה בירושה, לשמור על הדירה, ובכך נשמר ערכה הסנטימנטלי.
מכירה בשוק החופשי
כאשר אף אחד מבני הזוג אינו מעוניין או אינו יכול לרכוש את חלקו של האחר, מורה בית המשפט על מכירת הדירה בשוק החופשי, למרבה במחיר. סעיף 40 לחוק המקרקעין קובע כי כאשר נכס אינו ניתן לחלוקה בעין, הוא יימכר בשלמותו והתמורה תחולק בין השותפים. המכירה נעשית בדרך כלל באמצעות כינוס נכסים, כדי להבטיח את השגת המחיר הטוב ביותר, והתמורה מתחלקת בין בני הזוג לפי חלקיהם, בניכוי חובות והוצאות. בית המשפט מקפיד שהמכירה תשקף את שווי השוק האמיתי של הדירה, ולא מחיר שרירותי שנכפה על אחד הצדדים.
הסוגיה המרכזית: עיכוב הפירוק מול פירוק מיידי
הסוגיה המעשית החשובה ביותר בפירוק שיתוף בדירת מגורים אינה אם לפרק, אלא מתי. כאן מתעורר המתח המרכזי: האם לפרק את השיתוף בדירה באופן מיידי, או לעכב את הפירוק עד להסדר כולל של מערכת היחסים הרכושית בין בני הזוג.
בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו מספר פעמים, וגיבש גישה מאזנת. נקודת המוצא היא שלאור החתירה להשגת פתרון אחיד וכולל בסוגיות הרכושיות בין בני זוג, ככלל יהיה זה נכון לעכב את פירוק השיתוף עד להגעה להסדר רכושי כולל וסופי בין בני הזוג. ההיגיון הוא שפירוק מבודד של הדירה, בנפרד מיתר הנכסים, עלול לפגוע באפשרות לאזן את מכלול הרכוש באופן צודק.
יחד עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר כי אף שייתכן שבית המשפט יעכב את פירוק השיתוף עד שתוסדר חלוקת הרכוש בכללותה, אין בכך הכרח. כפי שנפסק, דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות, ובמצב כזה טוב יעשה בית המשפט אם יורה לפרק את השיתוף ללא עיכובים נוספים.
ההכרעה בשאלה אם לפרק את השיתוף בדירת המגורים באופן מיידי או לעכבו עד להסדר רכושי כולל, היא מן ההכרעות המורכבות בהליך הגירושין, והיא דורשת ניתוח מדוקדק של מכלול השיקולים שגיבשה הפסיקה. עורך דין אברהם צור, עורך דין לדיני משפחה וגירושין בחיפה, מלווה לקוחות בהליכי פירוק שיתוף בדירת מגורים, תוך גיבוש אסטרטגיה מותאמת לנסיבות התיק, בין אם מטרת הלקוח היא פירוק מהיר ומימוש זכויותיו הקנייניות, ובין אם היא עיכוב הפירוק לשם הבטחת מדור לילדים או השגת איזון רכושי כולל.
השיקולים לעיכוב הפירוק
מתי יטה בית המשפט לעכב את פירוק השיתוף בדירה? מן הפסיקה עולים כמה שיקולים מרכזיים התומכים בעיכוב.
אפשרות להסדר כולל בזמן סביר
השיקול המרכזי הוא קיומה של אפשרות ממשית להגיע להסדר כולל וסופי של מערכת היחסים הכלכלית בין בני הזוג בתוך זמן סביר. כאשר קיימת אפשרות כזו, ניתן לעכב את הדיון בפירוק השיתוף ולאחדו עם הדיון ביתר ענייני הרכוש והממון. הגם שיש בכך פגיעה מסוימת בזכות הקניינית של אחד הבעלים להשתחרר משותפות כפויה, נפסק כי פגיעה זו נעשית לתכלית ראויה, היא ההגעה להסדר כולל וסופי, ובלבד שהיא נעשית במידה שאינה עולה על הנדרש.
ריבוי נכסים הרשומים על שם צד אחד
שיקול חשוב נוסף הוא כאשר לבני הזוג נכסים רבים, שרובם ככולם רשומים על שם אחד מהם. במצב כזה, פירוק מיידי ומבודד של הדירה עלול למנוע מבן הזוג השני לאזן את זכויותיו בדירה מול זכויותיו בשאר הרכוש המשותף. בפסיקה נקבע כי בנסיבות כאלה, פירוק השיתוף בדירה כבר עתה ימנע מבן הזוג לאזן את זכויותיו, וכן ימנע ממנו לרכוש את חלקו של הצד האחר בדירה, או לרכוש דירת מגורים חלופית ברמה שאליה הורגל.
חשש לנזק בלתי הפיך
שיקול מכריע הוא החשש מפני נזק חמור ובלתי הפיך. כאשר מכירת הדירה תוך כדי ניהול ההליך עלולה ליצור מצב בלתי הפיך, נוטה בית המשפט לעכב את הפירוק. מאזן הנוחות הוא כלי מרכזי בהכרעה: אם הנזק מעיכוב הפירוק הפיך, ואילו הנזק מפירוק מיידי בלתי הפיך, נוטה הכף לעיכוב.
צרכי הילדים הקטינים
כפי שהוסבר, סעיף 40א מחייב להבטיח מדור חלופי לקטינים ולהורה עמו שוהים הקטינים בטרם תבוצע המכירה. שיקול זה הוא עצמאי, והוא חל גם כאשר יתר השיקולים תומכים בפירוק מיידי. כל עוד לא הובטח מדור חלופי הולם, המכירה תעוכב.
השיקולים לפירוק מיידי
מנגד, קיימים שיקולים התומכים בפירוק מיידי של השיתוף, ללא עיכוב.
התדיינות מורכבת וארוכה
כאשר קיים צפי שההתדיינות בעניין חלוקת הרכוש הכוללת תהיה מורכבת וארוכה, אין הצדקה לעכב את פירוק השיתוף בדירה עד לסיומה. עיכוב במצב כזה עלול להימשך שנים, ולהכביד יתר על המידה על הצד המבקש לממש את חלקו. במקרים אלה, בית המשפט עשוי להורות על פירוק מיידי, כדי שלא לכבול את הצדדים בשותפות כפויה לתקופה בלתי סבירה.
הכבדה בלתי נאותה על אחד הצדדים
כאשר עיכוב הפירוק מכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות, יורה בית המשפט על פירוק מיידי. ההכבדה יכולה להתבטא בכך שהצד המבקש את הפירוק זקוק לכספים, או שהוא נושא בנטל כלכלי בלתי מידתי כתוצאה מהמשך השותפות.
הצורך הדחוף בכספים
כאשר אחד מבני הזוג זקוק באופן דחוף לכספים המגיעים לו ממכירת הדירה, למשל לצורך עסקיו או לצורך רכישת דירה חלופית, זהו שיקול התומך בפירוק מיידי. בית המשפט מאזן צורך זה מול הנזק האפשרי לצד האחר.
היכולת להשפיע על זירוז ההליכים
נקודה מעניינת שעלתה בפסיקה היא שהתמשכות ההליכים אינה גזירת גורל, ושהצד המבקש לעכב את הפירוק יכול להשפיע רבות על זירוז ההליך הכולל. אם מתברר שאחד הצדדים גורם להתארכות מלאכותית ובלתי נחוצה של ההליך הכולל, הדבר עשוי להוות שינוי נסיבות המצדיק הערכה מחודשת, ומעבר מעיכוב לפירוק מיידי.
תום הלב ועיכוב הגט
שיקול רוחבי החוצה את כל הסוגיה הוא תום הלב של הצדדים. בית המשפט בוחן את התנהלות שני בני הזוג, ומביא בחשבון חוסר תום לב של מי מהם.
דוגמה מובהקת היא עיכוב הגט. בפסיקה נקבע כי כאשר אחד מבני הזוג נמנע במשך זמן רב מלסדר את הגט, הדבר עשוי להיחשב כחוסר תום לב, ולהשפיע על ההכרעה בדבר פירוק השיתוף. בן זוג המעכב את הגט כאמצעי לחץ, ובד בבד מבקש לעכב את פירוק השיתוף, עלול למצוא שבית המשפט יזקוף את חוסר תום הלב לחובתו, ויורה על פירוק מיידי.
ההיגיון הוא שאין לאפשר לצד לנצל את ההליכים לרעה. מי שמעכב את סיום הקשר מטעמים פסולים, או מי שמנסה להשתמש בעיכוב הפירוק כקלף מיקוח, פועל בחוסר תום לב, ובית המשפט רשאי להביא זאת בחשבון. עקרון תום הלב משמש אפוא ככלי איזון המאפשר לבית המשפט להגיע לתוצאה צודקת בהתאם להתנהלות הצדדים בפועל.
תכלית הפירוק: היעדר תלות בין בני הזוג
מעבר לשיקולים הפרטניים, חשוב להבין את התכלית הרחבה של פירוק השיתוף בין בני זוג מתגרשים. בפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון הובהר כי תכלית מרכזית של פירוק השיתוף היא יצירת פירוד והיעדר תלות מרביים בין בני הזוג.
המטרה היא לאפשר לכל אחד מבני הזוג חיים עצמאיים, החסינים ככל הניתן מהתערבותו ומהשפעתו של בן הזוג האחר. תכלית זו מסבירה מדוע בית המשפט מעדיף, ברוב המקרים, מכירה מלאה של הדירה על פני חלוקה בעין או על פני הותרת בני הזוג כשותפים. כאשר מדובר בנכס מקרקעין, חלוקה בעין עלולה לסכל תכלית זו, שכן היא מותירה את בני הזוג במצב של שכנות בין נכס לנכס, המנציח ביניהם תלות הדדית ומשאיר פתח להתנכלויות מסוגים שונים, למשל באמצעות העלאת התנגדויות והוצאת צווי מניעה ביחס לפעולות בנייה.
הבנת התכלית הזו חשובה, משום שהיא מנחה את בית המשפט בבחירת דרך הפירוק. כאשר עומדות בפניו מספר חלופות, יעדיף בית המשפט את זו המשרתת באופן הטוב ביותר את ההיפרדות הכלכלית המלאה בין בני הזוג, ומאפשרת לכל אחד מהם לפתוח פרק חדש בחייו.
פירוק שיתוף והליכי חדלות פירעון
סוגיה מורכבת מתעוררת כאשר אחד מבני הזוג נקלע להליכי חדלות פירעון, בעבר פשיטת רגל, במהלך הליך הגירושין או לאחריו. כאן מתנגשים שני אינטרסים: אינטרס ההיפרדות הכלכלית של בני הזוג, ואינטרס הנושים של בן הזוג שנקלע לחובות.
הפסיקה התמודדה עם השאלה האם פירוק שיתוף שיזם אחד מבני הזוג, כאשר בן הזוג השני הוכרז לאחר מכן כפושט רגל, משנה את אופיו של ההליך. נקבע כי גם אם תוצאת פירוק השיתוף תוביל בסופו של דבר להעברת חלק מכספי התמורה לנושיו של בן הזוג, אין בכך כדי לשלול את אופיו המקורי של פירוק השיתוף כחלק מהליך הפרידה והגירושין. ההגנה של סעיף 40א על מדור הקטינים נשמרת גם בהקשר זה, ובית המשפט הקפיד שלא לאפשר לנושים לעקוף את ההגנה על הקטינים.
המשמעות המעשית היא שגם כאשר מעורבים נושים, בית המשפט ממשיך לראות בפירוק השיתוף בדירת המגורים חלק מהליך הגירושין, על ההגנות הנלוות לו, ולא הליך גבייה רגיל. עם זאת, מדובר בתחום מורכב שבו נדרשת זהירות מיוחדת, והתוצאה תלויה בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה.
פירוק שיתוף בהליך בבית הדין הרבני
שאלה נוספת היא היחס בין סמכות בית המשפט לענייני משפחה לבין סמכות בית הדין הרבני בענייני פירוק שיתוף בדירת מגורים. בפסיקה הובהר כי העקרונות החלים על עיכוב הפירוק לשם השגת הסדר כולל יפים גם ביחס לבקשה לפירוק שיתוף המוגשת במסגרת הליך המתנהל בפני בית דין דתי.
המשמעות היא שגם כאשר ההליך מתנהל בבית הדין הרבני, חלים אותם עקרונות מנחים: הזכות העקרונית לפירוק לפי סעיף 37, ההגנה על מדור הקטינים לפי סעיף 40א, והאיזון בין פירוק מיידי לעיכוב עד להסדר כולל. הבחירה בערכאה אינה משנה את המהות המשפטית של דיני הפירוק, אם כי יש לה השלכות טקטיות ומעשיות משמעותיות. סוגיית הסמכות בין הערכאות, ושאלת מרוץ הסמכויות, היא נושא מורכב בפני עצמו, המצריך ייעוץ משפטי פרטני.
שאלות ותשובות
בן זוגי מסרב למכור את הדירה המשותפת. האם הוא יכול למנוע זאת?
ככלל, לא. סעיף 37 לחוק המקרקעין מקנה לכל שותף זכות לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת, ואין צורך בהסכמת הצד האחר. הצד המסרב אינו יכול למנוע את הפירוק לצמיתות, אך הוא עשוי לבקש לעכב אותו עד להסדר רכושי כולל, או עד להבטחת מדור חלופי לילדים. השאלה אינה אם הדירה תחולק, אלא מתי וכיצד.
יש לנו ילדים קטינים. האם בית המשפט יורה על מכירת הדירה?
בית המשפט רשאי להורות על הפירוק, אך מכוח סעיף 40א, לא יבצע את המכירה כל עוד לא הובטח הסדר מגורים חלופי הולם לילדים הקטינים ולהורה המחזיק בהם. חשוב להבין שהמדור החלופי אינו חייב להיות דירה זהה; הוא יכול להיות גם דירה בשכירות המתאימה לצורכי הילדים. ברוב המקרים, מחצית התמורה מאפשרת להורה המשמורן להבטיח מדור חלופי, וברגע שמובטח הסדר כזה, הפירוק יושלם.
האם אפשר לעכב את מכירת הדירה עד שיוסדר כל הרכוש?
כן, זו אפשרות ממשית. ככלל, בית המשפט נוטה לעכב את פירוק השיתוף בדירה עד להסדר רכושי כולל, כדי לאפשר איזון צודק של מכלול הנכסים. עם זאת, העיכוב אינו הכרחי: אם ההתדיינות צפויה להיות ארוכה ומורכבת, או אם העיכוב מכביד באופן בלתי נאות על אחד הצדדים, בית המשפט עשוי להורות על פירוק מיידי.
אני זקוק בדחיפות לכספים מהדירה. האם זה משנה?
כן. הצורך הדחוף בכספים הוא שיקול שבית המשפט מביא בחשבון לטובת פירוק מיידי. בית המשפט יאזן בין הצורך שלך לבין הנזק האפשרי לצד האחר ולילדים. אם אין מניעה אחרת, ובמיוחד אם הובטח מדור לקטינים, הצורך בכספים עשוי להטות את הכף לפירוק ללא עיכוב.
בן זוגי מעכב את הגט. האם זה משפיע על פירוק הדירה?
כן, באופן משמעותי. עיכוב הגט עשוי להיחשב חוסר תום לב, ובית המשפט רשאי לזקוף זאת לחובת הצד המעכב. בן זוג המעכב את הגט כאמצעי לחץ, ובד בבד מבקש לעכב את פירוק השיתוף, עלול למצוא שבית המשפט יורה על פירוק מיידי דווקא בשל התנהלותו.
מה קורה אם בן זוגי נכנס להליך חדלות פירעון?
פירוק השיתוף בדירת המגורים ממשיך להיחשב חלק מהליך הגירושין, גם כאשר מעורבים נושים. ההגנה על מדור הקטינים לפי סעיף 40א נשמרת, ובית המשפט מקפיד שלא לאפשר לנושים לעקוף אותה. עם זאת, מדובר בתחום מורכב המצריך ייעוץ משפטי פרטני, שכן התוצאה תלויה בנסיבות הספציפיות.
סיכום
פירוק שיתוף בדירת המגורים הוא אחד ההליכים המורכבים והרגישים בדיני המשפחה. נקודת המוצא היא הזכות המוחלטת של כל שותף לדרוש את הפירוק לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, אך זכות זו מסויגת כאשר מדובר בדירת מגורים של בני זוג עם ילדים קטינים, מכוח ההגנה על המדור שבסעיף 40א. הסוגיה המעשית המרכזית אינה אם לפרק, אלא מתי: בית המשפט מאזן בין הנטייה לעכב את הפירוק עד להסדר רכושי כולל, לבין הצורך להימנע מהכבדה בלתי נאותה על אחד הצדדים. השיקולים כוללים את האפשרות להסדר כולל בזמן סביר, ריבוי נכסים הרשומים על שם צד אחד, חשש לנזק בלתי הפיך, צורכי הקטינים, תום הלב של הצדדים, והצורך בכספים. תכלית הפירוק היא יצירת היפרדות כלכלית מלאה והיעדר תלות בין בני הזוג. ההכרעה בכל תיק תלויה במכלול הנסיבות ובשיקול דעתו של בית המשפט, ולכן ליווי משפטי מקצועי הוא חיוני.
מאמר זה נכתב כשירות לציבור לצורכי מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. סוגיית פירוק השיתוף בדירת המגורים, ובכלל זה השאלה אם לפרק באופן מיידי או לעכב, תלויה בנסיבות פרטניות של כל תיק, ולכן יש לקבל ייעוץ המותאם למצבכם לפני כל פעולה. לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין אברהם צור ניתן להשאיר פרטים בטופס יצירת קשר באתר, ואנו ניצור אתכם קשר בהקדם, או התקשרו עכשיו לטלפון 04-6999900.
על הכותב: עורך הדין אברהם צור עומד בראש משרד עורכי דין בחיפה העוסק בדיני משפחה וירושה. המשרד מלווה לקוחות בהליכי פירוק שיתוף בדירת מגורים, הן בייצוג הצד המבקש את הפירוק והן בייצוג הצד המבקש לעכבו, תוך ניתוח מדוקדק של השיקולים שגיבשה הפסיקה ושל נסיבות התיק הספציפי. עורך דין צור בעל ניסיון רב בייצוג בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, ומלווה לקוחות בכלל ההיבטים של חלוקת דירת המגורים, ובכלל זה הגנת המדור לקטינים, התמחרות פנימית ומכירה בשוק החופשי, והיבטים של עיכוב הפירוק לשם השגת הסדר רכושי כולל.
