מנהל עיזבון - תפקידים, סמכויות, חובות והליך המינוי

תוכן עניינים:

• תמצית המאמר

• מהו מנהל עיזבון ומדוע הוא נחוץ?

• מתי יש צורך במינוי מנהל עיזבון?

• הליך מינוי מנהל עיזבון

• מי כשיר להתמנות כמנהל עיזבון?

• תפקידיו של מנהל העיזבון

• סמכויות בית המשפט ופיקוח על מנהל העיזבון

• אחריות מנהל העיזבון לנזקים

• השקעת כספי העיזבון

• שכרו של מנהל העיזבון

• סיום תפקידו של מנהל העיזבון

• מינוי מנהלי עיזבון אחדים

• הגנה על צד שלישי

• כיבוד הוראות המוריש בצוואתו

• מינוי מנהל עיזבון בבית הדין הרבני

• סיכום ואסטרטגיה משפטית

---

תמצית המאמר

• הגדרה ותפקיד: מנהל עיזבון ממונה על ידי בית המשפט או הרשם לענייני ירושה כדי לריכוז, לנהל, לסלק חובות ולחלק את נכסי המנוח.

• נסיבות המינוי: נדרש בעיקר בעיזבונות מורכבים, בעת קיומם של חובות, סכסוכים בין יורשים, הגנה על קטינים/פסולי דין, או כשהמוריש הוראה זאת במפורש בצוואתו.

• זמני מול קבוע: מנהל זמני ממונה עד למתן צו ירושה/קיום צוואה ואינו מוסמך לחלק נכסים; מנהל קבוע ממונה לאחר מתן הצו ומוסמך לבצע חלוקה מלאה.

מהו מנהל עיזבון ומדוע הוא נחוץ?

כאשר אדם הולך לעולמו, נכסיו, חובותיו וזכויותיו אינם נעלמים – הם הופכים לעיזבון שיש לנהלו, לטפל בו ולחלקו בין יורשיו. בעיזבונות פשוטים, היורשים עצמם יכולים לטפל בנכסים ולחלקם ביניהם. אולם כאשר העיזבון מורכב, כאשר קיימים סכסוכים בין היורשים, כאשר ישנם חובות שיש לסלקם, או כאשר נדרשת מומחיות מקצועית לניהול הנכסים – נכנס לתמונה מנהל העיזבון.

מנהל עיזבון הוא אדם (או תאגיד) שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה ממנה אותו לנהל את ענייני העיזבון. תפקידו הוא לשמש כידו הארוכה של בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהלם, לסלק את חובות העיזבון ולחלק את היתרה בין היורשים. המנהל פועל כנאמן של בית המשפט ולטובת העיזבון והמעוניינים בו. עורך דין אברהם צור, מומחה לדיני משפחה וירושה בחיפה, מלווה יורשים ומעוניינים בדבר בהליכי מינוי מנהלי עיזבון, ייצוג מול מנהלי עיזבון וניהול תיקי עיזבון מורכבים בערכאות המשפטיות.

במאמר זה נסקור באופן מקיף את כל ההיבטים הקשורים למנהל עיזבון: מתי יש צורך במינויו, כיצד מתבצע הליך המינוי, מהם תפקידיו וסמכויותיו, מהן חובותיו ואחריותו, וכיצד נקבע שכרו.

מנהל עיזבון - המדריך המקיף | עורך דין אברהם צור מומחה לדיני ירושה בחיפה

מתי יש צורך במינוי מנהל עיזבון?

לא בכל מקרה של ירושה נדרש מנהל עיזבון. ישנם מצבים רבים שבהם היורשים מסוגלים לטפל בעיזבון בעצמם או באמצעות עורכי דין מטעמם. עם זאת, ישנם מצבים שבהם מינוי מנהל עיזבון הוא הכרחי או לפחות מומלץ מאוד.

נסיבות המצדיקות מינוי מנהל עיזבון

הנסיבות העיקריות שבהן ימונה מנהל עיזבון כוללות מצבים שבהם נכסי העיזבון מצריכים טיפול מיוחד כדי לשמור על ערכם, כאשר יש צורך למכור נכסים שערכם יורד ("נכסים פסידים"), כאשר יש צורך למנוע נזק לנכסים או להקטין את הוצאות העיזבון, וכאשר יש צורך לגבות חובות המגיעים לעיזבון, כגון דמי שכירות מדירה מושכרת.

כמו־כן, מינוי מנהל עיזבון מתבקש כאשר על העיזבון רובצים חובות והתחייבויות המצריכים טיפול מיוחד, כאשר מתעורר צורך לנהל הליכים משפטיים בשם העיזבון או נגדו, כאשר היורשים אינם יכולים לנהל את העיזבון בעצמם (במיוחד כשיש יורשים רבים), כאשר קיים סכסוך בין היורשים, וכאשר צריך לדאוג לזכויותיו של יורש קטין או יורש פסול דין.

בקשת המוריש בצוואה למינוי מנהל עיזבון

סיבה נוספת וחשובה למינוי מנהל עיזבון היא כאשר המוריש עצמו ביקש זאת בצוואתו. סעיף 81 לחוק הירושה קובע כי אם המוריש קבע בצוואתו אדם שיבצע את צוואתו או שינהל את עיזבונו, בית המשפט או הרשם לענייני ירושה ימנה אותו אדם כמנהל עיזבון. עיקרון זה נובע מהכלל היסודי בדיני הירושה – "מצווה לקיים דברי המת".

עם זאת, חשוב לציין כי עיקרון כיבוד רצון המוריש אינו מוחלט. בית המשפט רשאי שלא למנות את האדם שנקבע בצוואה כמנהל עיזבון אם הוא אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי, או אם בית המשפט משוכנע, מטעמים מיוחדים, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.

הליך מינוי מנהל עיזבון

הערכאות המוסמכות למנות מנהל עיזבון

הסמכות למנות מנהל עיזבון נתונה לשלוש ערכאות עיקריות. ראשית, בית המשפט לענייני משפחה – זוהי הערכאה המרכזית והעיקרית. שנית, הרשם לענייני ירושה – אך רק כאשר הבקשה מוגשת בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר. שלישית, בית דין דתי – רק אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לסמכותו.

מי רשאי לבקש מינוי מנהל עיזבון?

כל "מעוניין בדבר" רשאי לבקש את מינויו של מנהל עיזבון. בעיקר מדובר ביורש לפי דין או לפי צוואה, בנושה של העיזבון, בנושה של יורש, ובאפוטרופוס הכללי כבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. חשוב לציין כי אין חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון, שכן החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, אינו חל על סכסוכי ירושה.

מנהל עיזבון זמני לעומת מנהל עיזבון קבוע

מנהל עיזבון זמני

מינויו של מנהל עיזבון זמני נועד למלא את החלל שנוצר מיום הפטירה ועד לקביעת זהותם של יורשי המנוח בצו ירושה או בצו קיום צוואה. מנהל זמני ממונה לתקופה של שישה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את המינוי.

מנהל העיזבון הזמני אינו רשאי לחלק את נכסי העיזבון בין היורשים – זהו ההבדל העיקרי בינו לבין מנהל קבוע. עם זאת, הפסיקה קבעה כי תפקידו של מנהל עיזבון זמני אינו מצומצם לשמירת העיזבון בלבד, ובית המשפט רשאי להעניק לו סמכויות מיוחדות, כגון טיפול בהשכרת נכסים, ניהול עסק או חברה של המוריש, וקבלת מידע על נסיבות מותו של המוריש.

מנהל עיזבון קבוע

מנהל עיזבון קבוע ממונה לאחר מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, בדרך כלל לבקשת יורש לפי דין או לפי צוואה. תקופת מינויו היא שנתיים, כאשר בית המשפט רשאי להאריכה. המנהל הקבוע מוסמך לבצע את כל הפעולות הנדרשות לניהול העיזבון, כולל חלוקתו בין היורשים.

בית המשפט ייתן עדיפות למינוי עורך דין כמנהל עיזבון קבוע בשל מיומנותו, וכן לא ימונה למנהל אלא מי שיודיע על הסכמתו למינוי. השופט רשאי למנות מנהל קבוע גם אם לא כל היורשים מסכימים לבקשה, ואף אם כולם מתנגדים – במיוחד כשהמוריש הורה זאת בצוואתו.

מי כשיר להתמנות כמנהל עיזבון?

סעיף 79 לחוק הירושה קובע כי למנהל עיזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי. למעשה, המגוון האפשרי של מנהלי עיזבון הוא רחב למדי.

ניתן למנות גם שני מנהלי עיזבון או יותר, למרות שבסעיף 79 נאמר "יכול להתמנות יחיד". כמו כן, יורש יכול להתמנות למנהל עיזבון, בתנאי שאין ניגוד עניינים בינו לבין יתר היורשים, ויש עדיפות למנות כמנהל את היורש. תאגיד יכול אף הוא להתמנות, במיוחד כאשר לו יכולות ומומחיות מתאימות לניהול העיזבון.

האפוטרופוס הכללי ימונה למנהל עיזבון במקרים מיוחדים, כגון כשלעיזבון נכסים עזובים, כשיורש נעדר, או כשהיורש הוא פסול דין. בניגוד למנהל עיזבון רגיל, ניתן למנות את האפוטרופוס הכללי גם בניגוד לרצונו.

תנאי יסודי למינוי הוא הסכמתו של המועמד. סעיף 80 לחוק קובע כי לא יתמנה למנהל עיזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה על הסכמתו לכך.

תפקידיו של מנהל העיזבון

סעיף 82 לחוק הירושה מפרט את תפקידיו העיקריים של מנהל העיזבון, והם נרחבים ומקיפים. המנהל פועל בכפוף להוראות בית המשפט ומשמש כנאמן שלו.

התפקידים העיקריים של מנהל העיזבון

• כינוס נכסי העיזבון – איתור כל הנכסים השייכים לעיזבון, לרבות חשבונות בנק, נכסי מקרקעין, כלי רכב, ניירות ערך ורכוש נוסף, וריכוזם תחת ניהולו של מנהל העיזבון.

• ניהול העיזבון – שמירה על נכסי העיזבון, תחזוקתם, ביטוחם והשקעת כספי העיזבון באופן שישמור על ערכם ויניב פירות.

• סילוק חובות העיזבון – בירור היקף החובות של העיזבון, פרסום הודעה לנושים להגיש את תביעותיהם, ותשלום החובות מתוך נכסי העיזבון.

• חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים – לאחר סילוק כל החובות ותשלום המזונות לזכאים, המנהל מחלק את הנכסים הנותרים בין היורשים בהתאם לצו הירושה או הצוואה המקויימת.

לצד אלה, על המנהל לעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת, לרבות איתור יורשים נעדרים.

חובות נוספים של מנהל העיזבון

מעבר לתפקידים העיקריים, מוטלות על מנהל העיזבון חובות נוספות חשובות. עליו לציין בכל מסמך או הליך משפטי שהוא פועל כמנהל עיזבון. עליו לרשום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, בבנקים ובמרשמים אחרים על מינויו. עליו לפתוח חשבון בנק על שם העיזבון ולהפקיד בו את כספי העיזבון, ולהקפיד על קיום אסמכתאות לכל הוצאה והכנסה של העיזבון.

הגשת פרטה ודיווח

אחת מחובותיו המרכזיות של מנהל העיזבון היא הגשת פרטה – רשימה מפורטת של כל נכסי העיזבון וחובותיו. על פי סעיף 84 לחוק, על המנהל להגיש את הפרטה ליורשים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־60 יום לאחר מינויו. הפרטה מאומתת בתצהיר ומשמשת להתחקות אחר היקף העיזבון.

כמו כן, על המנהל לנהל חשבונות בכל ענייני העיזבון ולהגיש ליורשים דין וחשבון אחת לשנה לפחות ובעת סיום תפקידו. במקרים מסוימים, על המנהל להגיש את הפרטה, השומה והדו"חות גם לאפוטרופוס הכללי לצורך בדיקתם.

סמכויות בית המשפט ופיקוח על מנהל העיזבון

סמכות בית המשפט לתת הוראות

החוק מעניק לבית המשפט סמכות רחבה מאוד לתת הוראות למנהל העיזבון. בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמת עצמו, לתת למנהל העיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו. גם המנהל עצמו רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, וכך אכן נהוג בפועל.

מנגד, בית המשפט אינו שותף פעיל בניהול העיזבון. מי שעוקבים מקרוב אחר מעשיו של מנהל העיזבון הם המעוניינים בדבר – בעיקר היורשים והנושים – והם אלה שיכולים להעריך אם יש מקום לפנות לבית המשפט.

פעולות הטעונות אישור בית המשפט

סעיף 97 לחוק הירושה מפרט רשימה של פעולות מיוחדות שמנהל העיזבון אינו רשאי לבצע ללא אישור מראש של בית המשפט. מדובר בפעולות משמעותיות כגון מכירת מקרקעין, עריכת חוזים ארוכי טווח, ויתור על זכויות ופעולות נוספות שעלולות להשפיע באופן מהותי על העיזבון.

משמעות המינוי עבור היורשים

עם מינוי מנהל עיזבון, גם זמני, היורשים מנועים מלעשות דבר כלשהו בעיזבון ללא רשותו או רשות בית המשפט. הדבר מעוגן בסעיף 121 לחוק הירושה. המשמעות היא שהשליטה בנכסי העיזבון עוברת למנהל, והיורשים אינם יכולים לנהוג בנכסים כרצונם עד לסיום הליך הניהול והחלוקה.

אחריות מנהל העיזבון לנזקים

סעיף 88 לחוק הירושה קובע כי מנהל עיזבון אחראי אישית לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון. אחריות זו חלה כלפי בעלי העניין בעיזבון – היורשים והנושים – אך גם כלפי צדדים שלישיים אחרים.

פטור מאחריות

עם זאת, החוק מאפשר לבית המשפט לפטור את המנהל מאחריותו, כולה או מקצתה, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: המנהל פעל בתום לב והתכוון למלא את תפקידיו כמנהל עיזבון - כלומר, פעל במסגרת תפקידו ולשם ביצוע התפקיד (כינוס נכסים, ניהול, סילוק חובות, חלוקה). כמו כן, מנהל עיזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט.

המונח "נזק" בהקשר זה מתפרש בצורה רחבה, הכוללת לא רק הפסד ממשי אלא גם מניעת רווח. המשמעות היא שעל המנהל לא רק לשמור על כספי העיזבון, אלא גם להבטיח שיניבו פירות באמצעות השקעה נכונה.

ערובה להבטחת מילוי התפקיד

בית המשפט רשאי לדרוש ממנהל העיזבון לתת ערובה להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו. אם המוריש הורה בצוואתו שהמנהל לא יחויב לתת ערובה, בית המשפט יכבד הוראה זו אלא אם ישוכנע שיש סיבות מיוחדות לדרוש ערובה. הערובה ניתנת לזכות היורשים, והם מוסמכים לפעול למימושה בהתאם להוראות בית המשפט.

השקעת כספי העיזבון

סעיף 85א לחוק קובע כי כספי העיזבון שאינם דרושים לצורכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות.

תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), תש"ס-2000, מפרטות את אפיקי ההשקעה המותרים: פקדונות בנקאיים שקליים נושאי ריבית, תוכניות חיסכון בנקאיות צמודות מדד (בעיזבונות שניהולם צפוי להימשך יותר משנתיים), ניירות ערך ממשלתיים, מסירת הכספים לידי האפוטרופוס הכללי להשקעה, או בדרך אחרת שבית המשפט יאשר מראש.

כאשר כספי העיזבון עולים על סכום מסוים, נדרשת הסכמת היורשים או הסכמת בית המשפט לגבי אפיקי ההשקעה. אם אחד היורשים הוא קטין, חסוי או נעדר, נדרש אישור בית המשפט.

שכרו של מנהל העיזבון

הכללים הבסיסיים

סעיף 91 לחוק מסמיך את בית המשפט לפסוק למנהל עיזבון שכר בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות. שכר המנהל נפסק בדרך כלל בתום ניהול העיזבון, כאשר המנהל מגיש בקשה לפסיקת שכרו ולקבלת אישור על סיום תפקידו.

תקנות הירושה קובעות כי שכר הטרחה לא יעלה על 3% משווי העיזבון בצירוף מע"מ. אם ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד, רשאי בית המשפט להגדיל את השכר עד 4% משווי העיזבון.

אמות מידה לקביעת השכר

בית המשפט שוקל מספר גורמים בעת קביעת שכר הטרחה: שווי הנכסים הכולל של העיזבון, סוג הנכסים שבעיזבון, סוג וטיב הפעולות שביצע המנהל והיקפן, ומורכבות הניהול. הפסיקה ראתה ברף של 3% שיעור מרבי ולא שיעור רגיל, והוא נפסק במקרים שבהם מתרשם השופט ממאמץ שאינו רגיל.

בפועל, בתי המשפט נוהגים לפסוק במקרים רבים שכר בשיעור של 1.5% עד 2% משווי העיזבון. בעיזבונות גדולים במיוחד, השכר עשוי להיות אף נמוך יותר באחוזים, שכן מידת האחריות אמנם גדלה עם שווי העיזבון, אך לא באופן פרופורציונלי.

שכר בצוואה והסכם עם היורשים

אם המוריש כתב בצוואה מהו השכר שיקבל המנהל, הדבר אינו מחייב את בית המשפט. אם בצוואה ננקב סכום גבוה מהמותר בתקנות, השופט יפסוק בגבולות התקנות. אם ננקב סכום נמוך, השופט רשאי לפסוק סכום גבוה יותר בגבול התקנות.

באשר להסכם שכר בין היורשים למנהל – הסכם כזה אפשרי אך אינו מחייב את השופט, שכן המנהל הוא עושה דברו של בית המשפט ולא של היורשים.

סיום תפקידו של מנהל העיזבון

החוק מפרט שלוש דרכים שבהן מסתיימת כהונתו של מנהל העיזבון.

התפטרות

מנהל עיזבון רשאי להתפטר מתפקידו על ידי הודעה בכתב לבית המשפט. עם זאת, ההתפטרות אינה נכנסת לתוקף אלא לאחר אישור בית המשפט. לעיתים, בית המשפט ימתין עד לאיתור מנהל עיזבון חלופי לפני שיאשר את ההתפטרות.

פיטורים

בית המשפט רשאי לפטר מנהל עיזבון, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, אם המנהל לא מילא את תפקידו כראוי, או אם קיימת סיבה אחרת המצדיקה את פיטוריו. הניסוח הרחב של "סיבה אחרת לפיטוריו" מעניק לבית המשפט שיקול דעת נרחב. עם זאת, בפועל, פיטורי מנהל עיזבון אינם פעולה שכיחה.

סיום תפקיד

משרתו של מנהל העיזבון פוקעת כאשר בית המשפט מאשר שסיים את תפקידו. האישור ניתן לאחר שהמנהל מגיש בקשה לפסיקת שכר טרחה ולאישור סיום תפקיד, בצירוף דין וחשבון סופי על ניהול העיזבון.

מינוי מנהלי עיזבון אחדים

החוק מסדיר את המצב שבו ממונים שני מנהלי עיזבון או יותר. הדבר עשוי לקרות כשהמוריש הורה כך בצוואתו, כשהעיזבון מצדיק זאת בשל היקפו, או כשלמנהל אחד יש אינטרס מנוגד לאחד היורשים.

כאשר יש יותר ממנהל אחד, מנהלי העיזבון חייבים לפעול בהסכמה, ובעניין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט. פעולה של אחד המנהלים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט. בעניין שאינו סובל דיחוי, רשאי כל אחד מהמנהלים לפעול על דעת עצמו.

חשוב לציין כי השכר שנפסק עבור ניהול העיזבון אינו גדל בשל העובדה שיש מספר מנהלים – הוא מחולק ביניהם בהתאם להסכמתם או לקביעת בית המשפט.

הגנה על צד שלישי

סעיף 94 לחוק נועד להגן על צד שלישי שעושה עסקה עם מנהל עיזבון בלי לדעת שהעסקה מותנית באישור בית המשפט או בהסכמת מנהלים נוספים. פעולה כזו תהיה תקפה אם הצד השלישי לא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור. עם זאת, כל אדם העושה עסקה עם מנהל עיזבון חייב להיות מודע לכך שקיימת רשימה של פעולות שמנהל עיזבון אינו רשאי לעשות ללא אישור בית המשפט. לכן, צד שלישי שלא בדק אם המנהל קיבל את האישור הנדרש, עלול לשאת בנזקים.

כיבוד הוראות המוריש בצוואתו

סעיף 95 לחוק קובע עיקרון חשוב: כאשר המוריש נתן בצוואתו הוראות בעניינים הנתונים לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל בית המשפט בהתאם להוראות אלה – אלא אם שוכנע, מטעמים מיוחדים, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.

עיקרון זה מבטא את הכלל היסודי של כיבוד רצון המת, אך אינו מוחלט. בית המשפט שומר לעצמו את הסמכות לסטות מהוראות המוריש כאשר הדבר מוצדק בנסיבות העניין, אך עליו לנמק את החלטתו בכתב.

מינוי מנהל עיזבון בבית הדין הרבני

לבית דין דתי, ובכלל זה בית הדין הרבני, סמכות למנות מנהל עיזבון מכוח סעיף 155(ד) לחוק הירושה. מנהל עיזבון שמינה בית הדין הרבני מוסמך לבצע כל פעולה שמוסמך לבצע מנהל שממנה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, למעט פעולות מסוימות הקשורות לחובות העיזבון ולחדלות פירעון של העיזבון.

הוראות תקנות הירושה חלות, בשינויים המחויבים, גם על מנהל עיזבון שמינה בית דין דתי. על ההליך בבתי הדין הדתיים האחרים במדינה – השרעיים, הדרוזיים והנוצריים – ניתן ללמוד מאתריהם.

סיכום ואסטרטגיה משפטית

מנהל עיזבון ממלא תפקיד מרכזי וחיוני בהליך הירושה. הוא משמש כנאמן בית המשפט ופועל לטובת כל המעוניינים בעיזבון – היורשים, הנושים והציבור. תפקידו מקיף ומורכב, והוא כולל כינוס נכסים, ניהול העיזבון, סילוק חובות וחלוקת העיזבון בין היורשים.

מינוי מנהל עיזבון אינו נדרש בכל מקרה, אולם בעיזבונות מורכבים, בנוכחות סכסוכים בין יורשים, או כאשר המוריש הורה כך בצוואתו – מינוי מנהל עיזבון הוא כלי חיוני להבטחת ניהול תקין וצודק של העיזבון.

חוק הירושה והפסיקה יצרו מערכת איזונים מתוחכמת: מצד אחד, כיבוד רצון המוריש; מצד שני, שמירה על האינטרסים של כל הנוגעים בדבר; ומצד שלישי, פיקוח שיפוטי על פעילות המנהל. מערכת זו מבטיחה שנכסי המנוח ינוהלו ויחולקו באופן מקצועי, הוגן ובהתאם לדין.

---

מאמר זה נכתב כשירות לציבור לצורכי מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – ניתן להשאיר פרטים כאן, ואנו ניצור איתך קשר בהקדם, או התקשרו עכשיו לטלפון 04-6999900.

---

על הכותב: עורך הדין אברהם צור עומד בראש משרד עורכי דין בחיפה העוסק בדיני משפחה וירושה. המשרד מייצג יורשים ומעוניינים בדבר בהליכי מינוי מנהלי עיזבון, הגשת בקשות למתן הוראות, פיקוח על מנהלי עיזבון וניהול תיקי ירושה מורכבים בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים.

עו"ד אברהם צור: "מנהל העיזבון משמש כנאמן בית המשפט ולטובת כלל המעוניינים בעיזבון. תפקידו לאזן בין כיבוד רצון המנוח לבין שמירה על נכסי העיזבון וסילוק חובותיו, תוך מניעת שחיקת הרכוש בסכסוכי ירושה ממושכים."