top of page

התנגדות לצוואה: איך ההליך עובד ומה חשוב לדעת לפני שמגישים

9 באוק׳
זמן קריאה 8 דקות

תוכן עניינים:

תמצית המאמר

  • חלון הזמן להתנגדות קצר מאוד: מרגע פרסום הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, עומדים למתנגד שבועיים בלבד — אלא אם הרשם קבע תקופה ארוכה יותר. מי שמפספס את המועד נכנס למסלול מורכב ויקר בהרבה.

  • גם צו שכבר ניתן ניתן לביטול — אבל בשני תנאים מצטברים: יש להצביע על עובדות או טענות שלא היו בפני הרשם בעת מתן הצו, ולהוכיח שפעלתם "בהזדמנות הסבירה הראשונה". שיהוי בלתי מוסבר הוא הסיבה השכיחה לדחיית בקשות כאלה.

  • התנגדות שנדחית עלולה לעלות ביוקר: ברירת המחדל היא פסיקת הוצאות ריאליות. במקרה קיצוני חויבו מתנגדים בחצי מיליון שקלים. מנגד, כשהתנהלות הצד שכנגד הייתה בעייתית — נדחתה ההתנגדות אך לא נפסקו הוצאות.

התנגדות לצוואה: איך ההליך עובד ומה חשוב לדעת לפני שמגישים

המרוץ שמתחיל בלי שידעתם

אדם נפטר. אחד היורשים מגיש בקשה לצו קיום צוואה או לצו ירושה. הרשם לענייני ירושה מפרסם הודעה. ומאותו רגע מתחיל מרוץ.

בני משפחה רבים מגלים את קיומה של הצוואה רק אחרי הפטירה, ולעיתים רק כשמישהו כבר הגיש בקשה לקיימה. הם זקוקים לזמן — לעכל, להתייעץ, לאסוף מסמכים. הבעיה היא שהחוק נותן שבועיים.

זהו אחד הפערים המסוכנים ביותר בדיני הירושה: הפער בין הזמן שהמשפחה צריכה לבין הזמן שהחוק נותן. עורך דין אברהם צור, עורך דין לדיני משפחה וירושה בחיפה, מייצג בהליכי התנגדות משני צידי המתרס — בהגשת התנגדויות ובהגנה על צוואות מפני תקיפה — לרבות בבקשות לביטול צו שכבר ניתן ובקבלת סעדים לשמירת נכסי העיזבון.

שלב ראשון: הבקשה והפרסום

איך זה מתחיל

מי שמבקש לממש צוואה, או לקבל צו ירושה כשאין צוואה, מגיש בקשה לרשם לענייני ירושה. הרשם מודיע על כך ברבים וקובע זמן להגשת התנגדויות.

ההודעה מתפרסמת באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי וברשומות, והיא כוללת הזמנה מפורשת להגיש כתב התנגדות.

שבועיים — וזהו

התקופה שנקבעה בחוק היא שבועיים מיום הפרסום, או תקופה ארוכה יותר לפי קביעת הרשם. החוק קובע שהזמן "לא יפחת משבועיים" — כלומר זהו הרף התחתון, והוא גם הנוהג המקובל.

המניין נספר מיום הפרסום — לא מיום שנודע לכם, לא מיום הפטירה, ולא מיום שקיבלתם הודעה מהמשפחה.

המסקנה המעשית: מי שיש לו יסוד לחשוד בצוואה צריך לעקוב אחר הפרסומים באתר האפוטרופוס הכללי. ההמתנה להודעה מהמשפחה עלולה לעלות ביוקר.

מי רשאי להתנגד

החוק מדבר על "כל המעוניין בדבר". הפסיקה פירשה זאת: "המעוניין בדבר" הוא מי שאם תתקבל גרסתו, הוא עצמו ייהנה מיד מהעיזבון.

כלומר, לא די בקרבה משפחתית או בעניין רגשי. נדרשת זיקה כלכלית ישירה: אילו ההתנגדות תתקבל, אתם תקבלו משהו.

עם זאת, שאלת המעמד אינה נדחית אוטומטית על הסף. במקרה שנדון, כשהתעוררה מחלוקת אם המתנגדת היא בכלל צד מעוניין, נקבע שהטענה מצריכה בירור עובדתי ואינה עילה לסילוק מיידי — במיוחד כשלצידה נטענו טענות מהותיות הטעונות בירור.

אפשר להאריך את המועד

זו נקודה חשובה היא שהרשם רשאי, לפי שיקול דעתו, להאריך את הזמן להגשת התנגדויות מזמן לזמן — אף אם הסתיים הזמן שנקבע מלכתחילה.

הסמכות רחבה, אך היא נתונה לשיקול דעת, ולא כדאי להסתמך עליה מראש.

בפועל, השאלה שנבחנת היא אם המתנגד פעל בהזדמנות הסבירה הראשונה. במקרה שנדון, בית המשפט התחשב במכלול הנסיבות — מערכת היחסים המורכבת במשפחה, המועד שבו התגלה למבקשים על קיומה של הצוואה, והעובדה שבהודעת הרשם לא נרשם מועד קצוב — וקבע שלא היה שיהוי בלתי סביר, ושהמבקשים אכן פעלו בהזדמנות הסבירה הראשונה.

מה שנלמד מכך: ההצדקה לאיחור צריכה להיות עובדתית וקונקרטית — מתי בדיוק נודע לכם, ומה עשיתם מאותו רגע.

מה קורה כשמגישים התנגדות לצוואה?

התיק עובר אוטומטית לבית המשפט

זו נקודה מבנית חשובה. ברגע שמוגשת התנגדות, הבקשה מועברת מהרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה — אוטומטית.**

לרשם אין שיקול דעת בעניין. עצם הגשת ההתנגדות מוציאה את התיק ממסלול מנהלי ומעבירה אותו למסלול שיפוטי מלא.

ומה המשמעות

בקשה שהועברה לבית המשפט נחשבת לתובענה לכל דבר לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה. כלומר: כתבי טענות, גילוי מסמכים, תצהירים, חקירות, ופסק דין.

זהו מעבר מהותי. מה שהיה עד לאותו רגע הליך מנהלי פשוט הופך להתדיינות משפטית מלאה — על כל העלויות ומשך הזמן הכרוכים בכך.

הצו כבר ניתן — האם מאוחר מדי?

זו השאלה שמגיעה למשרד לעיתים קרובות יותר מכל שאלה אחרת בתחום. התשובה: לא בהכרח, אבל המסלול מורכב.

שני תנאים מצטברים

החוק מאפשר לרשם או לבית המשפט לתקן או לבטל צו שנתנו, לפי בקשת מעוניין בדבר, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו.

הפסיקה מפרשת זאת כשני תנאים מצטברים:

  • התנאי הראשון — קיומן של עובדות או טענות שלא היו בפני הגורם שנתן את הצו.

  • התנאי השני — שאלת השיהוי.

מלכודת השיהוי

וכאן נמצא הכשל הנפוץ. החוק קובע במפורש שאם ראה הרשם שהמבקש יכול היה להביא את הטענה לפני מתן הצו, או יכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה — הבקשה מועברת לבית המשפט.

בפסיקה נדחו בקשות בדיוק מסיבה זו. במקרה אחד נקבע שהמבקשת יכלה להביא את טענותיה עוד לפני מתן צו קיום הצוואה, ולא פעלה בהזדמנות הסבירה הראשונה — ולא נתנה הסבר סביר והגיוני למחדליה בהגשת התביעה בשיהוי כה ניכר.

המסקנה: גם כשיש עילה טובה, השיהוי עלול לחסום אותה. מי שגילה משהו חדש צריך לפעול מיד, ולתעד מתי בדיוק גילה.

שמירה על העיזבון בזמן ההליך

הליך התנגדות נמשך חודשים ולעיתים שנים. בינתיים, העיזבון חשוף. שני כלים עומדים לרשות המתנגד.

עיכוב ביצוע

כאשר מוגשת בקשה לתיקון או לביטול צו שנתן הרשם, הוא רשאי להורות על עיכוב ביצוע של כל החלטה שנתן בקשר לעיזבון.

מינוי מנהל עיזבון

מינוי מנהל עיזבון הוא הכלי המרכזי בפועל. הוא מאפשר לשמור על נכסי העיזבון תוך כדי ניהול ההליך, מבלי לעצור את הכול.

הפסיקה מדגימה את הגמישות בשימוש בו. במקרה שנדון, בית המשפט קבע שאין להשהות את מתן צו קיום הצוואה, אך יש למנות מנהל עיזבון שיישם את הצו תוך התחשבות בהליך הרכושי התלוי.

זהו פתרון ביניים מוצלח: הצו ניתן, אך הביצוע נעשה בפיקוח.

נטלי ההוכחה: מה נדרש מהמתנגד להוכיח?

זו התובנה החשובה ביותר למי ששוקל להתנגד.

חזקת התקינות

כאשר הצוואה עונה על הדרישות הצורניות שבחוק, קיימת חזקה שהצוואה תקינה. נקודת המוצא היא לטובת הצוואה, לא נגדה.

הנטל על המתנגד

על הטוען בהתנגדות לצוואה מוטל הנטל להוכחת טענתו. בשאלת הכשירות, למשל, ברירת המחדל היא שהמצווה היה כשיר במועד עריכתה — ולכן הנטל להוכיח אחרת מוטל על המתנגד.

והרף אינו נמוך. במקרה שנדון נקבע שהמתנגדת לא הניחה ולו בדל ראייה לתמיכה בטענתה — ואף גרוע מכך, שנים קודם לכן עמדתה שלה הייתה שהמצווה כשיר.

בערכאת הערעור נקבע במקרה אחר שהתשתית העובדתית שהונחה לא הספיקה כדי להרים את נטל ההוכחה הנדרש לקבלת ההתנגדות.

המשמעות המעשית: התנגדות אינה מוגשת על בסיס תחושה או חשד. היא מחייבת תשתית ראייתית שנאספה מראש.

הסיכון הכלכלי: הוצאות משפט ושכר טרחה

זהו החלק שאתם צריכים להבין לפני שאתם מחליטים.

ברירת המחדל: הוצאות ריאליות

בית המשפט קבע שברירת המחדל היא פסיקת הוצאות ריאליות, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים. התקנות מעבירות מסר ברור: הוצאות משפט הן כלי לניהול יעיל והרתעה מפני הליכי סרק.

"הוצאות ריאליות" פירושן שכר הטרחה שהצד השני שילם בפועל — לא סכום סמלי.

כמה זה יכול להיות

במקרה שבו ההתנגדות נמצאה משוללת כל יסוד, נעדרת ראייה כלשהי, וטענות המתנגדים נטענו בחוסר תום לב — חויבו המתנגדים בהוצאות משפט ושכר טרחה בסך חצי מיליון שקלים, שהיוו כ־2.2% משווי העיזבון.

מנגד: התנהלות הצד השני נשקלת

התמונה אינה חד־צדדית – במקרה אחר, למרות שההתנגדות נדחתה, בית המשפט לא חייב את המתנגדת בהוצאות משום שבמהלך שמיעת ההוכחות בחר המבקש את קיום הצוואה לנסות ולהסתיר פעולות שנקט. התוצאה: כל צד נשא בהוצאותיו.

המסקנה המעשית: ההחלטה להתנגד היא החלטה כלכלית לא פחות מאשר משפטית. התנגדות מבוססת, שנתמכת בראיות ומוגשת בתום לב, היא סיכון סביר. התנגדות שמבוססת על תחושה בלבד — עלולה להסתיים בחוב גדול מהחלק שקיוויתם לקבל.

שאלות ותשובות

שבועיים מיום פרסום ההודעה — אלא אם הרשם קבע תקופה ארוכה יותר. ההודעה מתפרסמת באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות, והמניין מתחיל מהפרסום, לא מהיום שנודע לכם. זהו חלון קצר מאוד, ולכן מי שיש לו יסוד לחשוד צריך לעקוב אחר הפרסומים באופן יזום.

לא בהכרח איבדתם. הרשם רשאי להאריך את המועד לפי שיקול דעתו, אף לאחר שחלף. השאלה שתיבחן היא אם פעלתם בהזדמנות הסבירה הראשונה. תצטרכו להסביר באופן קונקרטי מתי נודע לכם, מדוע לא ידעתם קודם, ומה עשיתם מרגע שגיליתם. הסבר כללי לא יספיק.

ייתכן. החוק מאפשר לתקן או לבטל צו על סמך עובדות או טענות שלא היו בפני הגורם שנתן אותו. אבל נדרשים שני תנאים מצטברים: עובדות חדשות, וגם היעדר שיהוי. בפסיקה נדחו בקשות מסיבה זו — כשנקבע שהמבקש יכול היה להעלות את טענותיו קודם ולא עשה כן. הזמן פועל נגדכם, וכל יום שעובר מקשה.

הוא עובר אוטומטית מהרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה — לרשם אין שיקול דעת בעניין. מאותו רגע הבקשה נחשבת לתובענה מלאה: כתבי טענות, גילוי מסמכים, תצהירים, חקירות ופסק דין. זהו מעבר מהותי מהליך מנהלי להתדיינות מלאה, על כל העלויות ומשך הזמן.

"כל המעוניין בדבר" — כלומר מי שאם תתקבל גרסתו, הוא עצמו ייהנה מיד מהעיזבון. קרבה משפחתית לבדה אינה מספיקה; נדרשת זיקה כלכלית ישירה. עם זאת, כשמתעוררת מחלוקת על המעמד, היא אינה נדחית אוטומטית על הסף אלא נבחנת לגופה.

שני כלים עיקריים. הראשון — עיכוב ביצוע החלטות בקשר לעיזבון. השני, והמרכזי — מינוי מנהל עיזבון, שמאפשר לשמור על הנכסים תוך כדי ההליך. בפסיקה יש דוגמה לפתרון ביניים: הצו ניתן, אך מונה מנהל עיזבון שיישם אותו תוך התחשבות בהליך התלוי.

עליכם. כשהצוואה עומדת בדרישות הצורניות, קיימת חזקה שהיא תקינה, ובשאלת הכשירות ברירת המחדל היא שהמצווה היה כשיר. הנטל להוכיח אחרת מוטל על המתנגד, והרף אינו נמוך — בפסיקה נדחו התנגדויות שבהן לא הונחה תשתית ראייתית מספקת.

זו שאלה שחייבים לשאול לפני שמגישים. ברירת המחדל היא פסיקת הוצאות ריאליות — כלומר שכר הטרחה שהצד השני שילם בפועל. במקרה קיצוני, שבו ההתנגדות נמצאה משוללת יסוד ונטענה בחוסר תום לב, חויבו המתנגדים בחצי מיליון שקלים. מנגד, כשהתנהלות הצד שכנגד הייתה בעייתית, נדחתה ההתנגדות מבלי שנפסקו הוצאות. השורה התחתונה: התנגדות מבוססת היא סיכון סביר; התנגדות על בסיס תחושה בלבד היא הימור מסוכן.

זו החלטה כלכלית לא פחות ממשפטית. השאלות שצריך לשאול: האם יש בידי ראיות ממשיות, ולא רק תחושה? מה שווי החלק שאני עשוי לקבל אם אזכה? מה החשיפה שלי להוצאות אם אפסיד? האם יש דרך אחרת — למשל הסכם עם שאר היורשים? במקרים רבים, בחינה מקצועית של הסיכויים לפני ההגשה חוסכת התדיינות מיותרת.

לפני שמגישים: לפעול בזמן ולבחון את הראיות

הליך ההתנגדות לצוואה מחייב קבלת החלטות בתוך זמן קצר. שבועיים להגיש, נטל הוכחה על המתנגד, חזקת תקינות לטובת הצוואה, וחשיפה להוצאות ריאליות אם ההתנגדות נדחית. כל אלה יחד יוצרים מערכת שמניחה שהצוואה תקפה, ומטילה על מי שחושב אחרת נטל כבד.

מכאן שההכרעה אינה רק אם להתנגד, אלא באיזו מהירות ועם איזו תשתית. מי שממתין ומתלבט מגלה שהמועד חלף, ושהמסלול החלופי — ביטול צו שכבר ניתן — קשה בהרבה ונחסם לא אחת בטענת שיהוי. ומי שממהר להגיש בלי ראיות מגלה שהוא נושא בהוצאות שני הצדדים.

האיזון הנכון הוא לפעול מהר אך לא בפזיזות: להיוועץ מיד עם היוודע דבר הצוואה, לבחון את הראיות הקיימות, ולהחליט על בסיס תמונה מלאה — כולל תמונה כנה של הסיכון הכלכלי.

מאמר זה נכתב כשירות לציבור לצורכי מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. הליכי התנגדות מתנהלים תחת מועדים קצרים ומחייבים בחינה מוקדמת של הראיות ושל הסיכונים, ולכן יש לקבל ייעוץ מהיר המותאם למצבכם. לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין אברהם צור ניתן להשאיר פרטים כאן, ואנו ניצור אתכם קשר בהקדם, או התקשרו עכשיו לטלפון 04-6999900.

על הכותב

עורך הדין אברהם צור עומד בראש משרד עורכי דין בחיפה העוסק בדיני משפחה וירושה. המשרד מייצג בהליכי התנגדות לצו קיום צוואה ולצו ירושה משני צידי המתרס, לרבות בבקשות לביטול צו שניתן, בקבלת סעדים לשמירת נכסי העיזבון, ובניהול חוות דעת מומחים בסוגיות של כשירות והשפעה בלתי הוגנת. עורך דין צור בעל ניסיון רב בייצוג בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים.

עורך דין אברהם צור, מומחה לדיני משפחה וירושה בחיפה, מייצג בהליכי התנגדות לצו קיום צוואה, ביטול צו ירושה וייצוג בבית המשפט לענייני משפחה.
עו"ד אברהם צור: "התנגדות לצוואה אינה הליך שנשען על תחושות בטן או כעס משפחתי. החוק מעניק חזקת תקינות לצוואה, ומטיל על המתנגד נטל ראייתי כבד ולוח זמנים צפוף ביותר. בחינה עובדתית מוקדמת היא המפתח להימנעות מסיכון כספי מיותר."

עורך דין אברהם צור - דיני משפחה וירושה

עורך דין אברהם צור - דיני משפחה וירושה

עיצוב אתר: Studio Berant

© 2026 כל הזכויות שמורות לאברהם צור

04-6999900
abraham@abrahamtzur.co.il

שדרות פלי״ם 8 א׳ חיפה, מתחם חלונות הסיטי בניין אשל

  • LinkedIn
  • Facebook
  • Instagram
bottom of page