top of page

מדור ספציפי – המדריך המלא לשמירה על דירת המגורים בהליכי גירושין

  • 30 במאי
  • זמן קריאה 10 דקות

תוכן עניינים:

תמצית המאמר

  • ההגדרה: מדור ספציפי הוא צו של בית הדין הרבני המקנה לאישה זכות להמשיך להתגורר בדירת המגורים הספציפית של המשפחה, ובכך חוסם זמנית את מכירתה.

  • האופי המשפטי: מדובר בזכות אישית (מכוח חובת המזונות של הבעל) ולא בזכות קניינית. הצו אינו מעביר בעלות, אלא מהווה מעצור דיוני.

  • המתח בין הערכאות: בעוד שבית המשפט למשפחה חותר לפירוק שיתוף מהיר (סעיף 37 לחוק המקרקעין), בית הדין הרבני נוטה להגן על הבית כחלק משלום בית ומזונות.

מבוא

מדור ספציפי הוא אחד הכלים המשפטיים החשובים ביותר בדיני המשפחה. כלי זה מאפשר לבן זוג – לרוב לאישה – למנוע את מכירת דירת המגורים המשותפת ולהבטיח את המשך מגוריה בה, גם כאשר בן הזוג האחר מבקש לפרק את השיתוף בדירה ולמכור אותה. במאמר זה נסביר לעומק מהו מדור ספציפי, מהם מקורותיו ההלכתיים והמשפטיים, באילו תנאים ניתן לקבלו, כיצד הוא משפיע על הליכי פירוק שיתוף, ומהי הפסיקה בנושא.

מדור ספציפי בבית הדין הרבני: הכלי המשפטי המגן על זכות המגורים בדירה המשותפת במהלך הליכי גירושין ופירוק שיתוף | מאת עורך דין אברהם צור, מומחה דיני משפחה וגירושין בחיפה
מדור ספציפי בבית הדין הרבני: הכלי המשפטי המגן על זכות המגורים בדירה המשותפת במהלך הליכי גירושין ופירוק שיתוף | מאת עורך דין אברהם צור, מומחה דיני משפחה וגירושין בחיפה

מהו מדור ספציפי?

מדור ספציפי הוא החלטה של בית הדין הרבני המקנה לאישה זכות מגורים בדירה מסוימת ומונעת את מכירתה, השכרתה או כל שינוי אחר בה. הצו ניתן בעיקר כאשר הבעל הגיש או עתיד להגיש תביעה לפירוק שיתוף ומכירת הדירה בבית המשפט לענייני משפחה. החלטה זו מכונה לעיתים גם “צו למדור ייחודי”.

נקודה מרכזית שחשוב להבין כבר בשלב זה: צו למדור ספציפי הוא אמצעי דיוני זמני, שנועד לאכוף זכות אישית. הצו אינו יוצר “זכות קניין” או “מעין זכות קניין” בדירה מעבר לזכויות המוקנות לאישה במשפט האזרחי. הזכות למדור היא זכות אישית הקנויה לאישה כלפי בעלה, והעיקול הוא אך אמצעי דיוני זמני לשם אכיפתה. הוא אינו שולל את זכויות הקניין של הבעל ואינו מסכל את האפשרות לפירוק השיתוף הקנייני בעתיד.

המקור ההלכתי של הזכות למדור ספציפי

מקורו של המדור הספציפי במשפט העברי, הקובע כי על הבעל לשאת במזונות אשתו. רכיבי המזונות כוללים גם סיפוק מדור לאישה. הכלל ההלכתי המרכזי בנושא מופיע כבר במשנה (כתובות יג, י): ״אין האישה חייבת לצאת מהנווה היפה לנווה הרעה״. כלומר, האישה אינה חייבת לעבור מדירה בבעלות לדירה שכורה, שהרי מעבר כזה מהווה ירידה ברמת המדור שהורגלה לה.

בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול הובהר עיקרון זה: לדור בדירה שכורה נחשב לנווה רע לעומת דירה קנויה, וכל שכן כאשר מדובר בדירה התלויה בחסדי הבעל והמשכיר. זכות זו חלה בין אם הדירה נמצאת בבעלותה החלקית של האישה ובין אם היא שייכת רק לבעל.

טעם נוסף שעומד ביסוד הצו הוא הרצון לאפשר לבית הדין הרבני לבחון את האפשרות להחזיר את בני הזוג לשלום בית. דירת המגורים המשותפת נתפסת בדין העברי כליבו ומהותו של שלום הבית, כפי שנאמר בבית הדין הרבני הגדול בפרשת גולדמברג: ״בהעדר בית – אין שלום בית״.

ההבדל בין מדור ספציפי למדור חלופי

חשוב להבחין בין שני סוגי מדור. מדור ספציפי מתייחס לזכותה של האישה להישאר בדירה הקונקרטית שבה התגוררה המשפחה. לעומתו, מדור חלופי הוא חובתו של הבעל לספק לאישה דירה אחרת ברמה דומה.

בית הדין הרבני נוטה לפסוק מדור ספציפי מתוך ראייה הלכתית המייחסת חשיבות לקשר בין הבית למסגרת הנישואין. בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, אינו מעניק סעד של מדור ספציפי. לפי גישת בית המשפט, חובת המדור אינה צמודה לארבעה קירות מסוימים, אלא לרמת מגורים הולמת בלבד. כפי שנקבע בפסיקה, הבעל רשאי להעביר את אשתו מדירה בבעלותו לדירה שכורה ברמה דומה, ובכך לממש את זכותו הקניינית.

סמכות שיפוט: בית הדין הרבני בלבד

הסמכות להעניק סעד של מדור ספציפי נתונה לבית הדין הרבני בלבד. בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך ואינו מעניק סעד מסוג זה. סמכות זו נובעת מסמכותו של בית הדין הרבני בענייני נישואין וגירושין ומהיותו הגוף המוסמך לפרש ולהחיל את הדין האישי.

בהלכת אקנין (בג“ץ 5969/94) אימץ בית המשפט העליון את הפרשנות לפיה בית הדין הרבני מוסמך לפרש את הדין האישי באופן המצמיח לאישה זכות למדור ספציפי. בפרשת יאיר (בג“ץ 304/04) ובפרשת גולדמברג (בג“ץ 207/04) אישר בית המשפט העליון את סמכות בית הדין גם כאשר מתנהל מרוץ סמכויות מול בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי אין מדובר במירוץ סמכויות במובן הצר, שכן התביעות עוסקות בעניינים שונים: פירוק שיתוף (רכוש) מול שלום בית ומדור (מזונות אישה).

מתי ייתן בית הדין צו למדור ספציפי?

בית הדין הרבני מוציא צו למדור ספציפי בדרך כלל כאשר מתקיימות נסיבות מסוימות. הנסיבות הטיפוסיות כוללות טענה לבגידת הבעל, טענה לאלימות מצדו, או מקרים שבהם הבעל עזב את הבית ללא הצדקה בעיני הדיינים. הצו ניתן כמעט תמיד במסגרת תביעה לשלום בית, לעיתים בשילוב עם תביעת מזונות, אך ניתן גם כאשר מוגשת רק אחת מהתביעות הללו.

עם זאת, בית הדין לא ייתן את הצו באופן אוטומטי. אם הדיינים יתרשמו שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב או כי אין מקום לשלום בית, הם לא יוציאו את הצו, ואם הוצא – יבטלו אותו. חשוב לדעת כי ישנן גישות שונות בקרב הדיינים עצמם: יש דיינים שלא ייתנו צו למדור ספציפי אם יתרשמו שהנישואין הגיעו לקיצם גם באשמת הבעל. בפסק דין מצוטט רבות של הרב שלמה דיכובסקי, דיין בית הדין הרבני הגדול, נאמר שאין טעם לתת “הנשמה מלאכותית לנישואין שגוועו”. דעה זו אינה נחלת כל הדיינים.

כמו כן, יש דיינים שיסרבו להוציא את הצו אם יסברו כי הבעל מציע לאשתו תנאי גירושין הוגנים. שיקול נוסף הוא גודל הדירה: היו מקרים שבהם סברו דיינים כי כאשר הדירה גדולה מאוד, מוצדק שהאישה תעבור לדירה קטנה יותר, שכן הדירה הנוכחית שימשה גם את הבעל בעת שבני הזוג חיו יחד.

ישנו חריג חשוב: על פי פסיקת בית הדין הרבני הגדול (בג“ץ 3029/15), גם כאשר אין סיכוי לשלום בית, בית הדין עשוי לקבוע זכות למדור ספציפי אם הבעל הוא הגורם הבלעדי למצב שנוצר ועל כן חייב במזונות ובמדור.

ההליכים לקבלת צו למדור ספציפי

חובת יישוב סכסוך מוקדם

לפני הגשת הבקשה למדור ספציפי, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, כנדרש בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. מדובר בשלב מקדמי חובה.

הגשת תביעות לבית הדין הרבני

על האישה להגיש לבית הדין הרבני תביעות למזונותיה ולשלום בית, ובמסגרתן לעתור למתן הצו. בנוסף לתביעות העיקריות, על האישה להגיש בקשה נפרדת למתן צו זמני מיידי למדור ספציפי. הצו ניתן לעיתים תכופות במעמד צד אחד, אם כי לעיתים מבקשים הדיינים את תגובת הבעל לפני ההחלטה.

הגשת תביעות מקבילות

נהוג שבמקביל להגשת תביעות למזונות האישה ולשלום בית לבית הדין, מגישות נשים לבית המשפט לענייני משפחה תביעה רכושית, תביעה למשמורת ותביעה למזונות הילדים. פיצול כזה מותר, אך יש לנהוג בו בזהירות: פיצול התביעות באופן שבו תביעת שלום בית מוגשת לבית הדין ותביעת מזונות האישה מוגשת לבית המשפט גורם לדיינים תכופות שלא לתת צו למדור ספציפי או לבטלו כעבור זמן.

רישום הצו ואכיפתו

במסגרת הבקשה למדור ספציפי נהוג לעתור גם למתן צו לעיקול הדירה, ובית הדין נעתר לכך בדרך כלל. העיקול נרשם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). ניתן גם לעתור לצו מניעה האוסר על הבעל לנקוט הליכים שיובילו למכירת הדירה, וגם צו כזה נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

מדור ספציפי מול פירוק שיתוף – המתח בין הערכאות

אחד ההיבטים המורכבים ביותר של סוגיית המדור הספציפי הוא המתח שנוצר בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה פועל בהתאם לחוק המקרקעין, ובמיוחד לסעיף 37 שלו, הקובע כי כל שותף במקרקעין זכאי לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף. מנגד, בית הדין הרבני רואה את דירת המגורים כבסיס למסגרת הנישואין, ולפי הדין העברי אין אפשרות לפרק שיתוף ללא פירוק נישואין כל עוד הנישואין קיימים.

בית הדין ייתן צו למדור ספציפי גם אם הבעל הגיש לבית המשפט תביעה לפירוק השיתוף לפני שהאישה פנתה לבית הדין, וגם כשהשופט כבר נתן החלטה על פירוק השיתוף. כיצד נוהגים שופטים בבית המשפט לענייני משפחה כאשר קיים צו מדור ספציפי? לעיתים הם משהים את הדיון בתביעת הפירוק, ולעיתים נותנים החלטה לפירוק השיתוף אך קובעים כי היא לא תבוצע כל עוד הצו למדור ספציפי עומד בתוקפו.

עקרון כיבוד הערכאות

ההנמקה המשפטית להתנהלות בתי המשפט במקרים אלה מבוססת על עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות. כפי שכתב השופט מנחם אלון: ״כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד, אלא חיוני הוא לקיומה של מערכת שיפוט תקינה, במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי, שבו שתי ערכאות שיפוטיות מתרוצצות בקירבה של המערכת המשפטית״ (בד״מ 1/81 נגר נ’ נגר).

בפרשת יאיר (בג״ץ 304/04) קבע בית המשפט העליון כי עקרון הכיבוד ההדדי מחייב שבית המשפט הדן בפירוק השיתוף יתחשב בהחלטת בית הדין הרבני בעניין המדור. בית המשפט הדגיש שאין מדובר במירוץ סמכויות במובן הצר, שכן התביעות עוסקות בעניינים שונים: הבעל הגיש תביעה בעניין רכוש, והאישה הגישה תביעות בעניין שלום בית ומדור. לא די בנקודות החפיפה בין שתי הסוגיות כדי להצדיק חסימת זכותו של בן הזוג השני לבחור את הערכאה שבה הוא חפץ לממש את זכויותיו.

הגבלות חקיקתיות על פירוק שיתוף

המחוקק עצמו סייג את הזכות לפירוק שיתוף בחובת הבטחת מדור. שלושה סעיפי חוק מרכזיים קובעים כי בית המשפט או בית הדין לא יורו על ביצוע מכירת דירת מגורים המשמשת לבני הזוג או לילדיהם הקטינים, אלא אם כן נמצא הסדר מגורים חלופי המתאים לצרכיהם:

  • סעיף 40א לחוק המקרקעין (תשכ“ט-1969) – מסייג את זכותו של בן זוג לפירוק השיתוף בדירת המגורים המשפחתית כדי להבטיח מדור לילדים ולבן הזוג המחזיק בהם.

  • סעיף 10א לחוק המיטלטלין (תשל“א-1971) – מרחיב את ההגנה גם על מיטלטלין ששימשו את בני הזוג.

  • סעיף 6א לחוק יחסי ממון בין בני זוג (תשל“ג-1973) – קובע הגנה דומה במסגרת הסדר איזון המשאבים.

הפסיקה פיתחה מבחני עזר להכרעה בשאלת עיתוי פירוק השיתוף (תמ״ש 43028-11-14), הכוללים בין היתר את הסיכוי להגיע להסדרה כוללת, מורכבות הסכסוך, חשש להחלשת כוח מיקוח של אחד הצדדים, הנזק מעיכוב, ההשלכות על צדדים שלישיים ותום־הלב של הצדדים.

אופי זכות המדור: אישית ולא קניינית

הפסיקה הבהירה שוב ושוב כי הזכות שמקנה צו מדור ספציפי היא זכות אישית ולא זכות קניינית. הנשיא ברק קבע בפרשת יאיר כי בהטלת העיקול לא יצר בית הדין זכות קניין או מעין זכות קניין מעבר לזכויות המוקנות לאישה במשפט האזרחי, וכי העיקול הוא אמצעי דיוני זמני לשם אכיפת הזכות האישית למדור.

המשמעות המעשית של הבחנה זו חשובה: מצד אחד, הצו אינו שולל את זכויות הקניין של הבעל בדירה ואינו מסכל את האפשרות לפירוק השיתוף הקנייני בעתיד. מצד שני, אף שהזכות אישית, היא מספיקה כדי לעכב בפועל את מכירת הדירה כל עוד הצו בתוקף.

התערבות בג״ץ בהחלטות בתי הדין

בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים. הפסיקה קובעת עקבית כי התערבות בג״ץ מוגבלת למקרים חריגים בלבד, כגון חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק. הלכה זו אושרה גם בפסיקות עדכניות מהשנים 2025 ו־2026 (בג“ץ 39203-10-25; בג“ץ 40318-01-26), שחיזקו את מדיניות אי־ההתערבות גם ביחס להחלטות ביניים ולהחלטות דיוניות בנושא מדור ספציפי.

הוגשו מספר עתירות לבג“ץ שנדחו בנימוק שלבית הדין הרבני סמכות להוציא צו כזה. עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר כי הסעדים הניתנים במסגרת תביעה למדור ולשלום בית הם מטבעם זמניים וכפופים לשינוי נסיבות (בג“ץ 1744/15), ולכן לעותר שמורה הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר.

מתי פוקע צו מדור ספציפי?

צו מדור ספציפי אינו נצחי. לעיתים הדיינים מבטלים אותו לאחר זמן קצר ולעיתים הוא נשאר בתוקף שנים אחדות. הצו עשוי לפקוע בנסיבות הבאות:

  • מתן גט – עם פקיעת הנישואין, פוקעת גם הזכות למדור ספציפי.

  • קביעה שאין סיכוי לשלום בית – אם בית הדין מגיע למסקנה שאין סיכוי אמיתי להשבת השלום. עם זאת, כאמור, גם ללא סיכוי לשלום בית, אם הבעל הוא הגורם הבלעדי למצב, הוא עשוי להמשיך ולהיות חייב במדור.

  • איבוד זכות למזונות – אם נקבע שהאישה מורדת או שמסיבה אחרת אינה זכאית למזונות.

  • שינוי נסיבות מהותי – כגון שכל ילדי בני הזוג הגיעו לבגירות, או שחלפה תקופה ארוכה מאז הפירוד, או שהתביעה לשלום בית אינה כנה עוד.

  • הצעת תנאי גירושין הוגנים – יש דיינים שיבטלו את הצו אם יסברו כי הבעל מציע תנאים הוגנים.

טעויות נפוצות ומלכודות

  • הסתמכות על מזונות ילדים כתחליף – טעות נפוצה היא ההנחה שניתן למנוע מכירת דירה באמצעות תביעת מזונות ילדים, בטענה שיש להבטיח לילדים קורת גג. אמנם סעיף 40א לחוק המקרקעין מחייב מציאת מדור חלופי לקטינים, אך אינו מונע את פירוק השיתוף עצמו. מזונות ילדים אינם תחליף לצו מדור ספציפי.

  • פיצול תביעות – הגשת תביעת שלום בית לבית הדין ותביעת מזונות אישה לבית המשפט עלולה לפגוע בסיכויים לקבלת הצו. דיינים רבים רואים בפיצול כזה חוסר עקביות ונוטים שלא לתת צו או לבטלו.

  • תביעת שלום בית שאינה כנה – הגשת תביעה שאינה כנה, אך ורק לצורך קבלת צו מדור ספציפי, עלולה לגרום לתוצאות הפוכות. בית הדין בודק את כנות התביעה, וכפי שנאמר בפסיקה, שומה על בית הדין לברוק ולבחון אם אין בתביעה משום ״הערמה ומרמה״.

  • הגשה לאחר גירושין – הזכות למדור ספציפי מותנית בקיום מסגרת הנישואין. לאחר מתן גט, הזכות פוקעת.

סוגיות נוספות

האם גם בעלים זכאים?

כן, אם כי מדובר במקרים מעטים. הפסיקה מכירה באפשרות שגם בעל יקבל צו למדור ספציפי, בדרך כלל במסגרת תביעת שלום בית שהוא עצמו הגיש.

דמי שימוש ראויים

כאשר אחד מבני הזוג מתגורר בדירה המשותפת לבדו מכוח צו מדור ספציפי, עולה לעיתים שאלת דמי השימוש. הפסיקה קובעת כי תביעה לדמי שימוש ראויים יכולה להיות מוגשת רק כאשר בן הזוג הורחק מהדירה שלא מרצונו. אם עזב מרצונו, או אם ההרחקה הייתה מוצדקת, לא תתאפשר תביעה כזו.

מדור שקט ושלו

חשוב להבחין בין מדור ספציפי למדור שקט ושלו. מדור ספציפי נוגע לשמירה על הדירה ומניעת מכירתה. מדור שקט ושלו עוסק באיכות החיים בתוך הדירה, ויכול להוביל להרחקת בן הזוג המפר את השלום. מדובר בשני סעדים שונים שעשויים להתבקש במקביל.

מדור ספציפי - שאלות ותשובות

האם ניתן לקבל צו מדור ספציפי גם לאחר שניתן צו לפירוק שיתוף?

כן. גם לאחר שבית המשפט לענייני משפחה נתן צו לפירוק שיתוף, ניתן עדיין לפנות לבית הדין הרבני ולבקש צו מדור ספציפי. במקרה כזה, בית המשפט יכבד את הצו שניתן בבית הדין ויעכב את ביצוע המכירה.

כמה זמן יכול הצו לעכב את מכירת הדירה?

אין מגבלת זמן קבועה מראש. הצו נותר בתוקף כל עוד מתקיימים התנאים שהצדיקו אותו. בפועל, עיכוב המכירה יכול להימשך חודשים ואף שנים. עם זאת, הצו כפוף לשינוי נסיבות, ולבעל שמורה הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר.

האם צו מדור ספציפי חל גם על דירה שכורה?

לא. צו מדור ספציפי רלוונטי בעיקר לדירה שבבעלות בני הזוג. בדירה שכורה, הזכות למדור נבחנת במסגרת חובת המזונות, והדיון מתמקד ברמת המדור הראויה ולא בדירה ספציפית.

האם הצו מפקיע את זכויות הקניין של הבעל?

לא. כפי שקבע הנשיא ברק, הצו אינו יוצר זכות קניין ואינו שולל את זכויות הקניין של הבעל. מדובר באמצעי דיוני זמני בלבד, שמשהה את מימוש הזכויות הקנייניות עד להכרעה סופית בסכסוך.

האם צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הבקשה למדור ספציפי?

כן. הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא שלב מקדמי חובה לפני הגשת הבקשה למדור ספציפי, בהתאם לתקנות.

מה ההבדל בין מדור ספציפי לבין צו הגנה?

מדור ספציפי מונע את מכירת הדירה אך אינו מורה על הרחקת בן זוג. צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה עוסק בהרחקת בן זוג מהדירה (או קביעות בקשר עם התנהלות בן הזוג בה). מדובר בסעדים שונים לחלוטין.

האם ניתן לקבל מדור ספציפי גם ללא תביעת שלום בית?

ניתן לבקש צו דומה גם במסגרת תביעת מזונות אישה בלבד, כאשר המדור נתבע כמרכיב מרכזי בחובת המזונות. אך המסגרת השכיחה ביותר היא תביעת שלום בית.

‏סיכום: מוסד ה"מדור הספציפי" בדיני המשפחה

המאמר סוקר את כלי המדור הספציפי, סעד משפטי ייחודי הנתון לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, המאפשר לבן זוג (לרוב האישה) להבטיח את המשך מגוריו בדירת המגורים המשותפת ולמנוע את מכירתה, גם אל מול תביעה לפירוק שיתוף. מקור הזכות נעוץ בהלכה היהודית, הרואה במדור חלק מחובת המזונות של הבעל כלפי אשתו ובתור נדבך חיוני לניסיון לשלום בית. המאמר מדגיש כי מדובר בזכות אישית ודיונית זמנית ולא בזכות קניינית קבועה, אשר נועדה לשמר את המצב הקיים כל עוד הנישואין עומדים בתוקפם. לצד זאת, מובהר המתח המובנה בין ערכאת בית הדין לבית המשפט לענייני משפחה, ומפורטים התנאים לקבלת הצו, המגבלות על הפעלתו והנסיבות בהן הוא עשוי לפקוע, תוך מתן דגש על חשיבות הכנות בהגשת התביעה וניהול אסטרטגי נכון של הליכי הגירושין.

מאמר זה נכתב כשירות לציבור לצורכי מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – ניתן להשאיר פרטים כאן, ואנו ניצור איתך קשר בהקדם, או התקשרו עכשיו לטלפון 04-6999900.


על הכותב

עורך הדין אברהם צור עומד בראש משרד עורכי דין בחיפה העוסק בדיני משפחה וירושה. עורך דין צור בעל ניסיון רב בייצוג וליטיגציה בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, ומלווה את לקוחות המשרד בהליכים משפטיים מורכבים בתחומי המעמד האישי והעזבונות.

עורך דין אברהם צור - מומחה לדיני משפחה בחיפה, מייעץ ומלווה בהליכי תביעת מדור ספציפי בבית הדין הרבני ועיכוב פירוק שיתוף בדירת מגורים.
עו"ד אברהם צור: "צו למדור ספציפי בבית הדין הרבני הוא לא פעם 'כיפת ברזל' משפטית עבור נשים בהליכי פרידה. למרות שמדובר בסעד זמני שאינו משנה את הזכויות הקנייניות בטאבו, הכוח שלו לעכב את פירוק השיתוף ולמנוע את מכירת הבית בפועל משנה לחלוטין את מאזן הכוחות האסטרטגי בתיק הגירושין."

עורך דין אברהם צור - דיני משפחה וירושה

עורך דין אברהם צור - דיני משפחה וירושה

עיצוב אתר: Studio Berant

© 2026 כל הזכויות שמורות לאברהם צור

04-6999900
abraham@abrahamtzur.co.il

שדרות פלי״ם 8 א׳ חיפה, מתחם חלונות הסיטי בניין אשל

  • LinkedIn
  • Facebook
  • Instagram
bottom of page